אבחון פסיכו דידקטי , אבחון פסיכו דיאגנוסטי - בואו נעשה קצת סדר בבלגן

מהו אבחון פסיכולוגי?

אבחון פסיכולוגי כולל מספר (בדר״כ ארבעה ) מבחנים פסיכולוגים (בנדר, htp, וקסלר, cat או tat) שחלקם בודקים תפקוד קוגניטיבי וחלקם מנסים לתאר את עולמו הפנימי של המאובחן. האבחון נותן תמונת מצב נוכחית.

למה לעשות אבחון?

לרוב, עושים אבחון כשיש שאלה כלשהי.

כאשר ישנה שאלה- האם הילד/ה בשל/ה לעלות לכיתה א' ?

כאשר הילד/ה לא מצליחים בלימודים, בכל המקצועות או בחלקם, ואז עולה השאלה האם יש לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז?

כאשר התמונה הרגשית לא ברורה- האם יש חרדה, דיכאון, אובדנות, קשיים בקשרים החברתיים או עם דמויות סמכות או בתוך המשפחה ובאופן כללי, כדי להבין טוב יותר את העולם הפנימי של הילד/ה.

סוגי אבחונים ובאילו מצבים עושים אבחון מסוג מסוים

• כאשר מדובר בשאלה לגבי בשלות לכיתה א', ניתן לערוך אבחון פסיכולוגי "רגיל", שלו מוסיפים עוד מספר מבחנים בהתאם לצורך.

• כאשר מדובר בשאלה לגבי קשיים בלימודים, עושים אבחון פסיכודידקטי בו בנוסף לאבחון הפסיכולוגי מוסיפים מבחנים דידקטיים (המתמקדים בתהליכי קריאה, כתיבה, הבנה, הבעה, חשיבה בלתי מילולית, תפקודים ויזומוטוריים, תפיסה חזותית, תפקודי זיכרון, קשב וריכוז, תכנון, התארגנות ועוד). חשוב לציין, שלרוב עורכים את האבחון החל מכיתה ב׳ שכן האבחון כולל בדיקה של רכישת הקריאה והכתיבה וקיומו של פער משמעותי ביחס לגיל. בכיתה א׳ עדיין לא ניתן יהיה לצפות בפער. באופן כללי, פערים משמעותיים בין תתי המבחנים השונים, יכולים להצביע על לקויות למידה.

• כאשר מדובר בשאלה לגבי המסגרת הלימודית המתאימה - האם הילד/ה מחונן/ת ונדרש להתאים לו/ה מסגרת אחרת או האם לילד/ה ישנם קשיים בכיתה ויש צורך לעלותו/ה לועדת השמה לצורך שיבוץ בכיתה קטנה (בה יש מספר מועט של תלמידים עם קצב התקדמות מעט יותר איטי ומותאם לצרכי התלמידים ומורה שעברה הכשרה של הוראה לחינוך מיוחד).

• כאשר מדובר בשאלה לגבי קשיים רגשיים, עושים מבחן פסיכודיאגנוסטי שהוא למעשה מבחן פסיכולוגי בתוספת מבחן רגשי עמוק יותר הנקרא רורשאך (כתמי דיו).

אז איך מתחילים את האבחון?

בשלב הראשון, המאבחנת מכירה את הילד/ה דרככם ההורים בפגישה אחת או שניים של אינטייק- בה היא מבקשת לשמוע על ההתפתחות של הילד/ה מלידה ועד היום, על המסגרות החינוכיות שעבר/ ה, ועליכם-ההורים. בנוסף, לעיתים תתבקשו למלא שאלונים או לבקש מהמורה בבית ספר או מהגננת למלא שאלונים.

בשלב השני, הילד/ה מוזמן/ת לאבחון שיכול לערוך בין שלוש לשש פגישות (בממוצע) בו עורכים לו/ה את המבחנים השונים.

בשלב השלישי, למאבחנת יש עבודה רבה לנתח את תוצאות המבחנים.

בשלב הרביעי, תוזמנו למפגש פידבק בו תשמעו על מה שנצפה באבחון. המפגש יכול להיות מציף ולא פשוט.

חשוב לשהות קצת עם מה שנאמר ונכתב ולראות למה מתחברים ואם יש שאלות או תהיות, לשוב למאבחנת ולדון על כך.

יתרונות וחסרונות של אבחון פסיכודידקטי

חסרונות:

• החוויה של אבחון יכולה להיות נעימה בזכות האינטראקציה עם המאבחנת אך גם מעט מאתגרת בשל עצם היותך בסיטואציה של נבחן/ת וכן בשל המטלות הרבות שצריך לעשות.

• הכלים לא תמיד משקפים במדויק את הילד/ה וישנה שונות מסוימות בין המאבחנים/ות השונים/ות.

יתרונות:

• ילדים שמתקשים בלימודים לאורך השנים, מרגישים לעיתים ״טפשים, לא מסוגלים״ ומפתחים דימוי עצמי שלילי. האבחון יכול לסייע בלתת הכרה לכך שאת/ה לא ״טיפש/ה״ אלא שיש קושי שיש לו שם.

• ילדים אשר יאובחנו כבעלי לקויות למידה יקבלו סיוע במסגרת בית הספר (שעות שילוב) ולעיתים אף במסגרת הבית (הוראה מתקנת) וכן התאמות במבחנים (כגון: תוספת זמן, הקראה, הכתבה, הבחנות בעל פה, שימוש במחשבון, שימוש במילונית וכולי) שיאפשרו להם להצליח יותר במבחנים ולהרגיש בעלי ערך ומסוגלות.

• כאשר ישנה שאלה לגבי מסגרת חינוכית מתאימה או קושי רגשי, האבחון יכול להוסיף מידע ולסייע בחיפוש אחר הפתרון המתאים לילד/ה

#אבחוןפסיכולוגי #אבחוןפסיכודידקטי #אבחוןפסיכודיאגנוסטי #בשלותלכיתהא